נעמי – אור

תחילת נובמבר שנת 1955

גשמים יורדים, מלווים סערות, ברקים ורעמים. גשם דולף דרך הרעפים, מטפטף המרזב, נעמדות קערות. המדפסת מוצפת מים, הרעמים והברקים הופכים את כל מושגי ההישגים התרבותיים של אדם, אומות נאורות, גאון הרוח וכדומה, לקליפות השום, המטלטלת על גלים זדוניים, ובסופה נבלעת כלעומת שבאה. "מן העפר באה ואל עפר תשוב", אמן.

פתאום, ידיעה על זירוז של אספקת נשק למצרים, כלי משחית למכביר, לא רק מצ'כיה, אלא גם משוויצריה, מאנגליה, מאיטליה ועוד. ולפתע, ידיעה על ארבה שפלש לארץ, המצרים והסורים מתנכלים, ועוד. ברק ורעם אדירים – נפסק השידור, נפסק החשמל. חשיכה, תוהו ובוהו, סוף העולם…

לפתע פורצת קריאה רוננת, עילאית, "שלום אבא!" נעומי באה הביתה והביאה עימה את שמחת העולם ואת שחרור האדם מכבליו.

אור! אור!

  • רצפת הפסיפס בבית לאונטיס

    מתגליותיו המרגשות של נחמיה צורי שהעלה את חדרי מבנה זה בחפירות בשנת 1964 . הפסיפס המרהיב הזה נמצא במוזיאון ישראל-ירושלים.
  • אתר חורבת מנחה

    התגלה ע"י נחמיה צורי ב-1954 שערך בו את חפירת הבדיקה הראשונה.