רוח אלהים

ו' באדר ב', תשי"ד, 11 במרץ 1954

מאורע מוזר, אבל אופייני להלך רוח מסוים ולהתרחשות נפשית סמויה, שקיבלה את תיקונה בסופו של אותו מאורע, התרחש היום.

אירעה סחבת, אומנם לא גדולה, אבל מהסוג שאיני נוטה לוותר על חיסולה, בדבר הדפסת המאמר "הרי הגלבוע", כחוברת מיוחדת. תחילה סבר שמואל, כי לא החלטנו על כך. אחר כך סבר כי כול חומר האותיות פוזר כבר, אחר כך לא הוכנסו התיקונים. אחר כך נסעתי במיוחד לתל אביב, גם להיות נוכח בחוג הנומיסמטי, כדי למסור את התיקונים, בהתאם להודעתו של שמואל. באתי לשם, וכמובן שום דבר לא היה מוכן. לקחתי עמי את כל החומר ותיקנתיו בבית. על מנת לקמץ בזמן, החלטתי לנסוע עם הטנדר של חיים קלעי. משפניתי אליו אמר: "אין מקום כי הזמינו רבים . אבל תהיה ליד המקלחת הדרומית, כי מזמינים מאות ובאים בודדים…"

ברגש מעורב הגעתי בשעה הדרושה וכמובן היה מקום. הנסיעה במכונית איננה נעימה, הטלטול רב, עשן הבנזין מחניק, הכול סגור, ואף על פי כן, קר מאוד לשבת בפנים.

הגענו בשעה שבע ושלושים לתל אביב, כשעה מוקדם מהצפוי. גמרנו עם קליגר את הסידורים. אותה שעה חשבתי, מה טוב שלא שלחתי את החומר בדואר, כי בינתיים יכולתי, הודות להערתו הקטנה, לשנות את סדר התמונות לתועלת העניין כולו. כמובן, הוא לא הסכים לסדר את כל התיקונים לאלתר ולהכין לי עלי הגהה. בשעה שמונה ורבע, הייתי בסיום הפעולה, ועלו בליבי כל מיני הצעות על מנת להישאר בתל אביב. אבל כולן נדחו בכוח רב, לא, לא – חזרה.

מיד היה אוטובוס ובשעה שמונה ושלושים יצאנו מתל אביב. עוד חלמתי על כך שנגיע למכונית של עשר ושלושים לעפולה, כדי להמשיך הלאה. אך המכונית שלנו איחרה, וברחבת התחנה השולחת את נוסעיה לעמק, לא נראה כל סימן של תנועה. איחרתי. מיד הלכתי לסיבוב הכביש כדי למצוא הזדמנות. לאחר רגעים מספר החלטתי ללכת ל"תנובה", למרות שאף פעם לא השתמשתי במקום זה למציאת הזדמנויות.

בבואי ליוסף, הוא מספר, אגב אורחא, כי הנה בא מכר מארצות הברית, בשם משפחת נחמיה מינץ. הנה עוד רגעים אחדים יבואו. ויתרתי על ההזדמנות שיכלה להוליכני לתל עמל, והנה הם באמת באו: בחור צעיר, ועמו בחורה צעירה. בעצם, הרבה ידיעות לא רכשתי מפיו, אבל דבר שמיעה על קרובים, שאינם כותבים ואינם רוצים לדעת עליך, היה משום פיצוי נחמד. העיקר הנערה, אסתר של ריכרד קופמן. נזכרנו במכרים משותפים: מנדלסון, קרקאור, אלזה לסקר שילר ואחרים. היתה זו מאותן פגישות שבאקראי ש"רוח אלוהים מרחפת עליהן…" ושמחת עולם כלולה בהן.

  • רצפת הפסיפס בבית לאונטיס

    מתגליותיו המרגשות של נחמיה צורי שהעלה את חדרי מבנה זה בחפירות בשנת 1964 . הפסיפס המרהיב הזה נמצא במוזיאון ישראל-ירושלים.
  • אתר חורבת מנחה

    התגלה ע"י נחמיה צורי ב-1954 שערך בו את חפירת הבדיקה הראשונה.