לקראת "פגישת רעים" ב 9 בנובמבר 1972
א. בראשית דברי אני רואה חובה נעימה לעצמי להודות ליוזמי פגישה זו, ולכול אלה שנשאו בעול ביצועה, ובתוכם ד"ר שמואל אביצור, ליקותיאל יובל אחי, לד"ר אוריאל צור הבן, לבן ציון פרידמן החתן, למניה צורי הגיסה, לשרה משי האחות, ועל הכול כמובן למזכירות תל יוסף.
ב. בשמחה, עלי להודיע בזה כי חלקו המערבי של הסקר הארכיאולוגי של העמק, שעבדכם עוסק בו מאז שנת 1941, נמסר לידיו הנאמנות של מר יוסף אבירם, "החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.".. לדבריו, יכיל הסקר כ 250 עמוד, כולל מפות, ציורים וצילומים.
ג. לפניכם קונטרס צנום ודל בחיצוניותו, מקצת הסקר שפורסם על ידי תל יוסף, אך הוא כולל סקר של 14 אתרים עתיקים שנתגלו במרחבי תל יוסף. תהיה זו התפארות שווא אם נציין כי מעטים הישובים החקלאיים באזורינו בהם מצויים אתרים עתיקים שתחילתם בשחר ימי האדם הקדמון, האשלית או היברודית (מלפני לפחות 50 אלף שנים), ובהמשך הדורות ועד ימינו. יתר על כן ארצנו גדולה בתופעה זו והעניין עצמו מרגש עד מאוד.
ד. בעמודים 1 עד 11 רק על אתר אחד ויחיד מבין ה 14 אלה, והוא קרוב אלינו מכל הבחינות: גיאוגרפית – מורחאן. הוא רב ממדים וחרסיו שייכים לתקופת הברונזה התיכונה א', ויש לשייכו לימי אברהם העברי. התגלית נתפרסמה ביומן "מחיינו" של תל יוסף ובשנת 1954 הייתה לי הזכות לערוך חפירת בדיקה והצלה במקצת מן האתר (והוא קדם הרבה לחפירה באתר דומה בתל ירוחם בנגב).
ה. אנא הרשו לי לרענן את הענין בקיצור נמרץ. מורחאן הוא אחד מהאתרים הרבים המצויים בעמק (בנין, גלבוע, מוקיבלה, ובאתרים בבקעת בית שאן ובייחוד הקברים). הוא זכה לחשיפה אך לא לפרסום. כידוע לכולם, כי נלסון גליק ז"ל ייחס את כל שרידי התרבות של ברונזה התיכונה א', שגילה בסקר בעבר הירדן המזרחי ובנגב, לימי אברהם אבינו. דעתו זו נתמכה כידוע באורח בלתי מסוייג על ידי מורו וידידו ויליאם נוקסוול אולברייט. זאת עשה באורח פשוט משכנע ומרגש ובשנת 1961 163 (ע"ע 36 עד 54).
ו. אין כאן אלא לציין כי מאז לא נשתנה המצב, ועדיין מרובים חילוקי הדעות בקביעת התקופה והצד ההיסטוריאוגרפי. רבים עסקו בבעייה המסובכת ביותר בבעיות הכרונולוגיה בארצנו. גם"קדמוניות"בתשכ"ט הוקדשה ברובה לנושא. אך, מבלי להגיע לידי פתרון. וכן מאמרו של פרופ' בנימין מזר "תקופת הברונזה התיכונה בארץ ישראל" בספר שמיני של ארץ ישראל תשכ"ז. יתר על כן, למרות הוויכוח הסוער, והתקפות הרבות על אולברייט וגליק, בעלי רעיון זיהוי התקופה הראשונה עם ימי אברהם, לא הירפה אולברייט על עמדתו, עד נשימתו האחרונה. בעמדו בשנת 1923 על קיברו הרענן של תלמידו וידידו נלסון גליק ז"ל (כמחצית השנה לפני פטירתו), בחוברת 202 משנת 1971, בעמודים 5 עד 6, הוא מסכם,
ז. אני מצטט: "תגליתו החשובה של נלסון גליק ז"ל בהיסטוריה המקראית, זוהי תקופת האבות הקדמונית. היא זיהתה את ימי אברם העברי עם תקופת הברונזה הקדומה' (סוף מאה כ' – למאה יט' לפני הספירה). זאת הוא קבע הרבה זמן לפני שאני עצמי הגעתי למסקנה דומה בשנת 1961 (בחוברת הנזכרת לעיל) והוא ממשיך,
ח. ואני מצטט: "בעשור האחרון נתגלה חומר חדש שופע שבכוחו לתמוך בתגליות של נלסון גליק, במידה כזאת, שדעה מנוגדת עלולה להיות כרוכה בקשיים , ואף בלתי אפשרית…"