האנצ' לחפירות ארכיאולוגיות

כרך 1

בית ליאונטיס

כרך 1,עמודים-220-221

המבנה המכונה "בית ליאונטיס"-יש לראות בו בית כנסת ובה מערכת חדרים המקיפה חצר, ובדרומה ,מצוי חדר התפילה הקטן המעוטר ברצפת פסיפס.
כמה חדרים, ובהם חדר מאורך, המעוטר ברצפת פסיפס שנחלקה לשלושה חלקים,שנחפרו בשנת 1964 בידי נחמיה צורי. בחלקו העליון מעוטר הפסיפס בנושאים הלקוחים מן האודיסאה להומרוס, ובו נראה אודיסאוס כפות לתורן ספינתו, מנסה להתגונן מפני פיתוי הסירנות, המפליאות לנגן בחליליהן. בחלקו המרכזי של הפסיפס, המעוטר בציפורים, מצויה כתובת הקדשה ביוונית של ליאונטיס ואחיו יהונתן, שתרמו את הפסיפס ומבקשים להיזכר לטוב.
בגוף הכתובת נראים שרידיה של מנורה בת חמישה קנים, שהושחתה.
בחלקו התחתון מצוי תיאור של נופי הנילוס ונראית בו האנשה של הנילוס בדמותו של אל מזוקן, בניין המסמל עיר ולידו כתובת "ואלכסנדריה" ביוונית, וכן נילומטר.
הפסיפס המרהיב הזה נמצא במוזיאון ישראל-ירושלים בכניסה למוזיאון.

תל אצטבה

כרך 1,עמוד 221

מנזר הגברת מרים

מנזר גדול , שנבנה ב-567 לסה"נ בתל בית-שאן, ונקרא ע"ש אחת התורמות. הפסיפסים המעוטרים בדגמים גיאומטרים, נחשפו ע"י נחמיה צורי.

בית הכנסת (השומרוני)

נחשף בידי נחמיה צורי בשנת 1962 בתל אצטבה. הבניין הוא בסיליקה בעלת אפסיס, מעוטר ברצפות פסיפס שדגמיהן צמחיים וגיאומטרים, ללא כל תיאורי דמויות.

המרכז העירוני של בית שאן בתקופה הרומית-ביזנטית

נחמיה צורי, ידיעות י"ח (תשי"ד),271-270

כתובות שנתגלו בבית-שאן

נחמיה צורי, א"י י (תשל"א),240

בית הכנסת

נחמיה צורי, א"י ח (תשכ"ז) 149-167

תל אצטבא

נחמיה צורי,קובץ בית שאן, 152

קברים רומאיים

נחמיה צורי, קובץ בית שאן 180

בתי כנסת

עמוד 257-261

סקר ארכיאולוגי של הגלבוע ומורדותיו

סקר ארכיאולוגי של הגלבוע ומורדותיו, עמק יזרעאל והגליל התחתון המזרחי, התפרסם בספרו של נחמיה צורי – נחלת יששכר, ירושלים תשל"ז, הספר סקר גם את חבל תענך, גבעת המורה וסביבתה, עמק יזרעאל המזרחי, נחל יששכר ורמת יששכר, הר תבור ונחל תבור, נחל קשת, נחל שבעה ורמת יבנאל, ועוד.

כרך 2

תל אל-חמה

כרך 2, עמוד 503

תל אל-חמה-שוכן בואדי אל חמה, בפתחה הדרומי של בית שאן, ונסקר ע"י נחמיה צורי בשנים 1967-1975. נמצאו חרסים מתקופות הברונזה, מתקופת הברזל, הפרסית, הביזנטית והתקופה הערבית הקדומה.

כוכב הירדן

עמוד 769-774

כוכב הירדן הינו מבצר צלבני, שהוקם בשנת 1140, בימי מלכותו של פולק ד'אנז'ו כחווה חקלאית מבוצרת בידי משפחת ולוס מטבריה. המבצר מצוי במזרחה של רמת יששכר, על שפת המתלול היורד לעבר בקעת בית שאן. יותר מאוחר כשנמכרה החווה לאבירי המסדר ההוספיטלרי, הוקם מבצר לתפארת וקראו לו "יפה נוף".
בשנת 1964 הוחל בחפירת האתר ובדיקתו בפיקוח נחמיה צורי. תוך כדי שוחזר המבנה המפואר, וכך ניתן לעמוד על טיבה של הארכיטקטורה הצבאית הצלבנית מהמאה ה-12 בארץ ישראל.

תל כיתן

עמוד 791-795

תל כיתן שוכן על גדתו המערבית של הירדן, סמוך לשפכו של נחל תבור. בסקר בקעת בית שאן שנערך ע"י נחמיה צורי הוגדרו תקופות ההתיישבות בתל, מן התקופה הכלכוליתית, ותקופות הברונזה.

כרך 3

מנזר בשדה נחום

כרך 3, עמוד 957-958

בשנים 1955-1956 חשף נחמיה צורי מטעם אגף העתיקות, שרידי מנזר ובו מערכת חדרים קטנים וכנסייה מסביב לחצר רחבה.

תל בסול

חדשות ארכיאולוגיות ג'(תשכ"ב) 20-21, נחמיה צורי בקעת בית שאן,ירושלים תשכ"ב,190 227
 

חורבת מנחה

עמוד 959-963

אתר חורבת מנחה שוכן בבקעת הירדן התיכונה 15 ק"מ מדרום לכנרת, בשפך נחל תבור אל בקעת הירדן. האתר התגלה ע"י נחמיה צורי ב-1954 שערך בו את חפירת הבדיקה הראשונה.
בשנים 1962-1967 ,בראשות ז'אן פרו, בסיוע מרכז המחקר המדעי הלאומי הצרפתי, ואגף העתיקות, נמשכו החפירות על פני עשרות דונמים. בהתיישבות בחורבת מנחה היו שתי תקופות עיקריות – התקופה הניאוליתית, וקרמיקת שער הגולן, וקרמיקת מנחה.
6250-7250 לפנה"ס)

כרך 4

תל צף

עמוד 1329

תל צף מצוי בגאון הירדן, כ-280 מ' מתחת לפני הים וכ-11 ק"מ מדרום לתל בית שאן. בשנות ה-50 נחמיה צורי ליקט כלי צור וחרסים מהתקופה הכלכוליתית (האלף ה-5 לפנה"ס) וחרסים מהתקופה הביזנטית.

תל עמל

עמוד 1583-1586

אתר תל עמל נמצא בתחום גן השלושה בסמוך לבריכת הסחנה . נחמיה צורי ערך בדיקות חפירה ב-1958, וב-1962 נערכו חפירות הצלה מטעם אגף העתיקות.
בתל נתגלו חמש שכבות יישוב מהתקופה הישראלית, הפרסית, הביזנטית והערבית הקדומה. כן נתגלו אתרי קבורה, קנקנים, ספלולים חצובים בסלע. נחשף מבנה פולחני,הרוס ברובו, גרעיני תבואה מפויחים

תל אביב

עמוד 1577-1583

ישראל-עם וארץ ד' (תשמ"ז)

  • רצפת הפסיפס בבית לאונטיס

    מתגליותיו המרגשות של נחמיה צורי שהעלה את חדרי מבנה זה בחפירות בשנת 1964 . הפסיפס המרהיב הזה נמצא במוזיאון ישראל-ירושלים.
  • אתר חורבת מנחה

    התגלה ע"י נחמיה צורי ב-1954 שערך בו את חפירת הבדיקה הראשונה.